החלטה בתיק ה"פ 35712-03-11

בקשה שכותרתה "בקשה מתוקנת לעיקול ארעי וקצר/ואו לעיון חוזר" - הוגשה היום לאחר שאת בקשתו המקורית של המבקש ראיתי לדחות אתמול.

אומר כבר כי לא מצאתי בבקשה כל טעם המצדיק עיון חוזר בהחלטה מיום 20.3.11.

אתמול, כאמור, דחיתי את בקשת המבקש להטיל צו עיקול זמני על נכס מקרקעין במעמד צד אחד. בהחלטה ציינתי כי המבקש לא הוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים למתן הצו המבוקש, קרי, לא הוכיח קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לעילת תביעה גם לא תנאי הכבדה.

מאחר שהבקשה לעיקול הוגשה בטרם הוגש כתב תביעה לא ראה המבקש לפרט בבקשה מהי עילת התביעה נגד המשיב ולא פרט את העובדות הרלבנטיות הנדרשות והמתחייבות בטרם מתן החלטה בנושא העיקול, ממילא לא מצאתי בבקשה ראיות מהימנות לקיומה של עילת תביעה.

גם לעניין תנאי ההכבדה קבעתי כי המבקש לא הניח את התשתית העובדתית והראייתית הנדרשת להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.

כאמור בהחלטתי מדובר בשני תנאים מצטברים ויש להוכיח קיומם של השניים בטרם ייעתר לבקשה למתן צו עיקול זמני בודאי כאשר הבקשה מוגשת עובר להגשת כתב תביעה.

בבקשה שלפני שב המבקש ועותר למתן צו עיקול ו"לעיון חוזר" בהחלטתי, ועל אף המלל הרב שבבקשה לא מצאתי בה כל תשתית כלשהי או הסבר לקיום שני התנאים הנדרשים.

גם הפעם לא הסביר המבקש מה עילת תביעתו בתובענה, וכל שראה להסביר לעניין זה, כי "אין כל אפשרות ריאלית, בנתוני מקרה זה, ובקשה זו, שנוכל להביא במפורט בפניה, את הפירוט המדויק של ראיות התביעה המיועדת, ושל סיכויי התביעה המיועדת" (סעיף 9).

כך גם ראה להוסיף בבקשה, כי "...אין בא כוחו של המבקש בבקשה זו, יכול להכין, ולייצג, בתביעה עצמה, שכן הדבר דורש מלאכה רבה, עצם הכנת התביעה, איסוף הנתונים והחומר הדרוש לתביעה זו, ולהכנתה, וללא מתן האפשרות לנו לאסוף נושים נוספים להשתתף בתביעה זו, ובתשלום השכר המינימלי הדרוש עבורה - לא יכול, ולא יסכים, אף עורך דין רציני, לגשת למלאכה זו" (סעיף 10 לבקשה).

זאת ותו לא.

טענות אלה אינן מקימות עילה שבדין למתן צו עיקול זמני.

כאמור בהחלטה מיום 20.3.11 - הנטל להוכחת קיומם של שני התנאים המצטברים, מוטל על כתפי המבקש. הטענה כי מלאכת הכנת כתב התביעה עשויה לקחת זמן אינה מבססת עילה למתן צו עיקול זמני.

הפוך מכך.

הדבר מעיד לכאורה שתביעת המבקש טרם התגבשה וממילא לא מצאתי כל הצדקה למתן צו עיקול זמני - בהעדר קיומן של ראיות לכאורה לעילת תביעה.

אני גם דוחה את טענת המבקש בבקשה דנן כי "...כל שאנו מבקשים, הוא אך ורק חודש, ימים, נוסף, של המשך אותו עיקול, אשר קיים כבר מזה כמה שנים "טובות" על הנכס, ואשר, כפי שאנו מראים במקום אחר בבקשה זו, במידה שהחייב או גרושתו תמי לב הם, ואין כוונתם להבריח את נכס לידי צד ג' - לא יהווה חודש נוסף זה כל קושי בעל משקל שהוא, עליהם" (סעיף 13 לבקשה).

לא מצאתי כל ממש בטענה זו.

הטענה כי מדובר בבקשה למתן צו עיקול זמני "לתקופה קצרה" או כי במשך תקופה ארוכה היה מוטל עיקול על הנכס המדובר, אינה פוטרת את המבקש מהוכחת קיומם של התנאים הנדרשים להטלת צו עיקול זמני לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

אין נפקא מינא לאורך התקופה לגביה מבוקש העיקול ועל מגיש הבקשה למתן צו עיקול זמני מוטל הנטל להוכיח את קיומם של שני התנאים המצטברים כאמור (עילת תביעה ותנאי ההכבדה).

להדגיש כי משמעות הטלת העיקול היא פגיעה בזכויותיו הקניניות של המשיב, ואין לפגוע בהן, אלא לאחר שהוכח לפני בית המשפט כי מאזן הנוחות מצדיק זאת.